לקראת החלטת הריבית הקרובה: האם 3.25% יוותרו על כנה?

להלן סקירה ותחזית מקיפה לקראת ההחלטה, בדגש על גורמי המאקרו, הגירעון ותמונת המצב של המשק:

1. השפעות הגירעון והמדיניות הפיסקלית

• חריגה מיעדים ולחצי תקציב: למרות התאוששות חלקית של גביית המסים בהשפעת סקטור ההייטק והפעילות בענפי השבבים, הממשלה מתמודדת עם הוצאות ביטחוניות כבדות ושמירה על מסגרת תקציבית הדוקה. הגירעון התקציבי ממשיך לרחף כענן מעל שוקי ההון, כאשר ההערכות בשוק מדברות על התייצבות סביב רמות גבוהות מהיעד המקורי (באזור ה־5% ואף יותר מהתוצר).

• עמדת בנק ישראל: הנגיד והחטיבה המוניטרית שומרים על קו שמרני ואחראי, ומדגישים כי מדיניות פיסקלית לא־מרוסנת עלולה לייצר לחצים אינפלציוניים עתידיים שיאלצו את הבנק להותיר את הריבית ברמה המגבילה הנוכחית לאורך זמן, ואולי אף למנוע הפחתות ריבית מהירות שייחלו להן סקטורים מסוימים (כמו הנדל"ן והעסקים הקטנים).

2. סביבת האינפלציה ושער החליפין

• התמתנות קצבית: מדדי המחירים האחרונים הצביעו על התכנסות האינפלציה לסביבת היעד (האינפלציה השנתית עמדה לאחרונה על 1.6%, ובחודשים האחרונים נעה סביב 1.5%–2.0%), נתון שמעניק במבט ראשון "מרחב נשימה" לוועדה המוניטרית ויכול היה לתמוך בהורדת ריבית.

• עוצמת השקל: שער החליפין של השקל מול המטבעות הזרים (נסחר סביב רצועת ה־3.19–3.20 ש"ח לדולר) מפגין יציבות יחסית ואף עוצמה הנובעת מפעילות גופים מוסדיים והשקעות זרות. השקל החזק פועל כ"בולם אינפלציה" טבעי ומקל על עלויות היבוא, אך מנגד מכביד על היצואנים המקומיים, שדורשים הקלה בתנאי האשראי.

3. שוק העבודה ופעילות ריאלית ("עם או בלי אנבידיה")

• המשק הריאלי בקצב התרחבות: נתוני הצריכה הפרטית והכרטיסים החכמים ממשיכים להצביע על פעילות ערה, אך שוק העבודה ממשיך להיות הדוק עם אתגרי שיבוץ ומחסור בכוח אדם בחלק מהענפים.

• התלות המאקרו־כלכלית: כפי שעולה בדיונים הכלכליים האחרונים, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל והלמ"ס נבחנות בשיח הציבורי יותר ויותר בצל "הסיכון הריכוזי" של ענקיות הטכנולוגיה והשבבים (דוגמת אנבידיה־מלאנוקס). תלות זו מחייבת את בנק ישראל לנקוט משנה זהירות: כל זעזוע חיצוני בסקטור הטכנולוגי הגלובלי עלול לחלחל מיד לנתוני המאקרו המקומיים ולחייב תגובה מוניטרית מהירה.

תחזית לקראת החלטת 23 בנובמבר

ההערכה הרווחת בשוק היא שהוועדה המוניטרית תבחר להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%.

• למה לא להוריד? למרות האינפלציה המתונה יחסית, אי־הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת, הסיכונים להרחבה נוספת בגירעון הממשלתי, והחשש מהתעוררות מחודשת של ביקושים מחייבים את בנק ישראל לא למהר לשחרר את ההדק המוניטרי.

• מבט קדימה ל־2027: כל עוד הנתונים הפיסקליים לא יציגו הידרדרות חריגה והאינפלציה תישאר מעוגנת ביעד, הפחתות ריבית מדודות עשויות לחזור לשולחן הדיונים רק ברבעונים הבאים של השנה הפיננסית הבאה, בהתאם לקצב ההתאוששות של המשק ולמתווה התקציב הממשלתי.